עו"ד אליהו ברמי בעל ניסיון עשיר בייצוג נהגים בתיקי תאונות דרכים קטלניות
» לעו"ד אליהו ברמי ניסיון עשיר בטיפול וייצוג לקוחות בתיקי תאונות דרכים קטלניות. בליווי הנהג/הנאשם עם קרות התאונה בחקירותיו במשטרה. בייצוג לקוחות בבית משפט לאחר הגשת כתב אישום , ובניהול התיק בבית משפט ואל מול הפרקליטות. לעו"ד אליהו ברמי הצלחות רבות בייצוג לקוחות בתאונות דרכים קטלניות ,אם בשלב טרום הגשת כתב אישום ואם בשלב ניהול התיק בבית משפט.
» נסיונו העשיר בתחום, וייחודו בתחום המקצועי, הינם ייתרון וערך מוסף אדיר ללקוח. עו"ד אליהו ברמי היה בעברו תובע משטרתי וקצין בוחני תאונות הדרכים הארצי של משטרת ישראל. היה שנים האוטוריטה בתחום התעבורה וחקר תאונות דרכים במשטרה.
תאונות דרכים קטלניות מסוג פגיעה בהולך רגל בה נהרג אדם
בשנים האחרונות ביותר מ - 30% מהתאונות הקטלניות המתרחשות בארץ מעורבים הולכי רגל. לצערנו תוצאות תאונת דרכים קטלנית הינן קשות יותר מאשר מילים יכולות לתאר. ישנו מעגל רחב של אנשים שנפגעים כתוצאה מאירוע כזה. מעגל קרוב ורחוק הכולל את האדם שנהרג בתאונה ומשפחתו, כמו גם את הנהג הפוגע ומשפחתו. עו"ד אליהו ברמי מתמחה ביעוץ למשפחות נפגעי תאונות דרכים ובייצוג חשודים ונאשמים. החל משלב החקירה במשטרה והמעצר, וכלה בייצוג משפטי בהליך העיקרי שלאחר הגשת כתב האישום.
ההליך עצמו:
מיד עם התרחשות תאונה קטלנית ייפתח כנגד הנהג הפוגע הליך פלילי ותתנהל בעניין חקירה משטרתית. מדובר בהליך אשר יחל עוד בטרם הדיון המשפטי. אם יהיו ראיות לכאורה המקיימות יסוד סביר להניח, כי יוגש כתב אישום (כ"א) כנגד הנהג החשוד, ייפסל רישיונו של הנהג החשוד ע"י קצין משטרה, לאחר שימוע ל-90 יום.
התביעה תעתור בהמשך לפסילה עד תום ההליכים. הנהג החשוד ייחקר באזהרה וייעצר או ישוחרר בערבות. תיק תאונת דרכים בה נהרג אדם מנוהל ומתבצע ע"י בוחן תאונות דרכים של משטרת ישראל מתחילתו ועד להמלצה בתיק והעברתו לפרקליטות.
הבוחן הינו עד מומחה, אשר מגיע לזירת התאונה אוסף ומתעד ממצאים. הוא בוחן את כלי הרכב המעורב, את הזירה, את שדה הראיה, מידת הראות ומזג אוויר. הוא מבצע ניסויים רלוונטיים לסוג התאונה, מצלם את הזירה, חוקר עדים ואת המעורבים בתאונה. עם סיום חקירת הבוחן המשטרתי, תיק החקירה מועבר לפרקליטות על ידי המשטרה לשם הגשת כ"א כנגד הנהג המעורב. במקרים בהם אין אשמה לנהג הפוגע, רישיונו יוחזר והתיק יומלץ לגניזה.
אילו סעיפי אשמה קיימים בתאונות דרכים קטלניות?
בתאריך 10/7/19 נכנסה לתוקף רפורמה בעבירות המתה. בהקשר לתאונות דרכים ניתן ליחס אישום של גרם מוות ברשלנות כפי שהיה נהוג עד היום. מאידך התיקון /שינוי הינו ביחס לאישום חמור יותר - המתה בקלות דעת (בעבר הריגה).
לכן כיום בתאונת דרכים בה נהרג אדם ומוגש כתב אישום כנגד הנהג, יש אפשרות כי מנסיבות התאונה ומחומר הראיות לכאורה בתיק, יוגש כתב אישום כנגד הנהג בגין "גרם מוות ברשלנות" או בגין "המתה בקלות דעת" (מבלי להתייחס כרגע לעבירות מסוג הפקרה).
מה ההבדל בין "גרם מוות ברשלנות" ל"המתה בקלות דעת" ?
סעיפי החוק:
גרימת מוות ברשלנות (תיקון מס' 43) תשנ"ה - 1995
304. הגורם ברשלנות למותו של אדם, דינו - מאסר שלוש שנים.
המתה בקלות דעת (תיקון מס' 137) תשע"ט - 2019
301ג. הגורם למותו של אדם בקלות דעת, דינו – מאסר שתים עשרה שנים.
ההבדל בין גרם מוות ברשלנות להמתה בקלות דעת הינו המודעות
בגרם מוות ברשלנות
בגרם מוות ברשלנות מדובר בתאונה שנגרמה בשל חוסר תשומת לב רגעית של הנהג או נטילה בלתי מודעת של סיכון בלתי סביר .העונש הינו עד 3 שנות מאסר בנוסף על פסילה ממושכת וקנס כספי. הסמכות השיפוטית ניתנת לבית משפט שלום.
בהמתה בקלות דעת
בהמתה בקלות דעת הנהג /נאשם היה מודע או צריך היה לדעת כי מעשיו יובילו לתוצאה הקטלנית. היסוד העובדתי הנדרש בעבירה זו הינה גרימת מוות לאדם. הרכיב ההתנהגותי הינו בביטוי "הגורם" בכל מעשה או מחדל.
קלות דעת הינה "נטילת סיכון בלתי סביר לאפשרות גרימת התוצאה מתוך תיקווה להצליח למנעה" (כמו נהיגה בנהירות מופרזת וגרימת תאונה תוך סיכון עוברי דרך וגרימת תאונה עם הרוג . נהיגה בשכרות וגרימת תאונה עם הרוג).
בעבירה זו של המתה בקלות דעת יש להוכיח את הקשר הסיבתי בין ה"מעשה או מחדל" לבין הרכיב התוצאתי -מותו של אדם.
גרימת הענישה המקסימלית בהמתה בקלות דעת הינה עד 12 שנות מאסר בנוסף על פסילה ממושכת וקנס כספי. הסמכות השיפוטית ניתנת לבית משפט המחוזי.
ת"פ ( ירושלים) 7357-06-21 - מדינת ישראל נ' דסה
"שיקולי הענישה בשל הרשעה בעבירת המתה בקלות דעת (אשר החליפה את עבירת ההריגה), שונים מאלו הנשקלים אם ההרשעה היא בעבירת גרימת מוות ברשלנות. תכלית ההחמרה בענישה בעקבות הרשעה ברשלנות היא הרתעת נהגים מפני נהיגה במצב של חוסר מודעות לאופן נהיגתם. לעומת זאת, אם הנאשם הורשע בעבירת המתה בקלות דעת, תכלית החמרת הענישה היא הרתעה מפני מצב שבו נהג נוהג בחוסר רגישות או חוסר אכפתיות לתוצאות הקטלניות העלולות לקרות בשל אופן התנהלותו. בנסיבות אלו נקבע, כי שלושה שיקולים ינחו את בית המשפט בבואו לגזור את הדין: חובת החמרת הענישה לנוכח עיקרון קדושת החיים; מידת האשמה; חומרת התוצאה אשר מפניה ייסוגו נסיבותיו האישיות של הנאשם".
במקרה והינך מעורב/ת בתאונת דרכים קטלנית תוכל לפנות למשרדנו לייעוץ. לשיחת ייעוץ ראשונית ללא התחייבות:
משרד: רחוב האלוף יעקב פרי 13, בניין בית שירה, רחובות.
♦ אין במידע לעיל ובאתר משום המלצה, חוות דעת משפטית, או ייעוץ משפטי, או תחליף לכך; ואינו מהווה המלצה לנקיטת הליכים, או להימנעות מהם. כמו כן התוכן באתר לא מתיימר להיות מדויק ו/או מקיף ו/או עדכני, ויש להביא בחשבון שמידע משפטי מטבעו מתיישן.
