1. תאונת דרכים פגע וברח - הפקרה
ענישה
במקרה תאונת דרכים פגע וברח, כניסתו לתוקף של החוק לתיקון פקודת התעבורה (מס' 101), התשע"ב-2011 הביאה להחמרה משמעותית של הענישה. בעבירה זו שהיא עבירת הפקרה אחרי פגיעה, נקבע מדרג ענישה בהתאם למצב הנפשי שנלווה להפקרה. נעשתה במסגרת התיקון הבחנה בין מצב בו עבירת ההפקרה בוצעה תוך מודעות כי נפגע אדם (סעיף 64א(ב). במקרה כזה העונש המרבי הוא שבע שנות מאסר. לעומת זה במצב שבו היה על המפקיר לדעת כי בתאונה נפגע אדם, או עשוי היה להיפגע אדם. (סעיף 64א(א) לפקודת התעבורה, העונש המרבי בצדו הוא שלוש שנות מאסר (ראו ע"פ 3754/14 גורמזנו נ' מדינת ישראל, [פורסם בנבו] פסקה 7 (11.11.14) והאסמכתאות שם).
התיקון אף החמיר עם מבצע העבירה ככל שכתוצאה מן התאונה נהרג אדם או נגרמה לו חבלה חמורה (סעיף 64א(ג) לפקודת התעבורה) דינו 14 שנה.
הייתם מעורבים בתאונת דרכים פגע וברח? חשוב ביותר לפנות בהקדם לייעוץ עורך דין.
2. תאונת דרכים פגע וברח הפקרה
מה נדרש מנהג פוגע
תאונת דרכים פגע וברח הפקרה – בהחלטת בית משפט העליון מ"ח 2448/16 – ב' כבוד המשנה לנשיאה א' רובינשטיין התייחס לעבירת הפקרה אחרי פגיעה ולתיקון בחוק. "הערך המוגן בעבירת ההפקרה מקורו ב"(ה)חובה המוסרית החלה על אדם המעורב באירוע פוגעני לסייע לנפגע, לדאוג לשלומו, ולהציל את חייו" (ע"פ 5867/09 קרביאשוילי נ' מדינת ישראל, [פורסם בנבו] פסקה 10 לפסק דינה של השופטת א' פרוקציה (22.6.10), להלן עניין קרביאשוילי).
"באמצעות עיגונה של עבירה זו בפקודת התעבורה קיבל ערך זה, המגלם את עקרון הסולידריות החברתית, עיקרון הכרחי לקיומה של חברה תקינה ביטוי בדין. הוא הפך מחובה מוסרית גרידא לחובה משפטית. מעין "לא תעמֹד על דם רעך" (ויקרא, י"ט, ט"ז) בממד מחמיר (בממד אחר ובנסיבות אחרות, ראו חוק לא תעמוד על דם רעך, תשנ"ח-1998). בנוסף, עבירה זו נועדה גם למנוע מצב בו הנהג המעורב בתאונה חומק מאחריות, על-ידי הימלטות של "פגע וברח". בקביעתה יש כדי לסייע לרשויות האכיפה באיתור האחראים לתאונה (ע"פ 1977/05 גולה נ' מדינת ישראל [פורסם בנבו] (2006).
3. אחריות נוסע ברכב שפגע וברח ומתחם ענישה
בת"פ 36216-09-12 מדינת ישראל נ' ברבי התייחסה כב' השופטת ורדה מרוז לעבירה ולמתחם הענישה הראוי: "הוראת סעיף 64א1 לפקודת התעבורה יצרה עבירה חדשה שביטויה במחדל. סעיף זה מכיר בחובתו של הנוסע ברכב המעורב בתאונה להזעיק את כוחות ההצלה. בסעיף זה המחדל, הינו העבירה וחומרתה נגזרת מנסיבות התאונה ותוצאותיה. בשל ריבוים של מקרי הפקרה לאחר פגיעה, הידועים בשם תאונות "פגע וברח", הוטלה אחריות בהלכה הפסוקה על הנוסעים בכלי הרכב שנמנעו מלהזעיק עזרה, כאשר כלי הרכב בהם נסעו היו מעורבים בתאונות, אשר בגדרן נפגעו אחרים. המחוקק עיגן את אחריותם של הנוסעים ברכב, בסעיף 64א1 לפקודת התעבורה, במסגרת תיקון 101.
העונש שנקבע בגין עבירה זו עומד על מחצית עונשו של הנהג המפקיר ובענייננו – 7 שנות מאסר (מחצית מ – 14 שנים)". מתחם ענישה לנוסע ברכב שפגע וברח – "בהינתן העונש המרבי הקבוע בגין העבירה, שעומד על 7 שנים (מחצית מהעונש המרבי של 14 שנים, לנהג המעורב בתאונה) ובהתחשב במתחם הענישה שנקבע ביחס לעבירת ההפקרה, כאשר המפקיר הוא נהג הרכב מעורב, יש לקבוע, להשקפתי, מתחם ענישה הגבוה מזה שהוצע על ידי ב"כ המאשימה, שיעמוד על מספר חודשי מאסר עד שלוש שנות מאסר. "
4. תאונת דרכים פגע וברח - הפקרה - לשון החוק
תאונת דרכים פגע וברח – הפקרה אחרי פגיעה (תיקון מס' 101) תשע"ב-2011. 64א. (א) נוהג רכב המעורב בתאונה שבה נפגע אדם, אשר היה עליו לדעת כי בתאונה נפגע אדם או עשוי היה להיפגע אדם, ולא עצר במקום התאונה, או קרוב לו ככל האפשר, כדי לעמוד על תוצאות התאונה ולהזעיק עזרה, דינו – מאסר שלוש שנים.
(ב) נוהג רכב המעורב בתאונה שבה נפגע אדם, ולא עצר במקום התאונה, או קרוב לו ככל האפשר, כדי לעמוד על תוצאות התאונה, או עצר כאמור ולא הזעיק עזרה, דינו – מאסר שבע שנים.
(ג) נוהג רכב המעורב בתאונה שבה נגרמה לאדם חבלה חמורה או שבה נהרג אדם, ולא עצר או לא הזעיק עזרה כאמור בסעיף קטן (ב), דינו – מאסר 14 שנים.
(ד) החליט בית המשפט להטיל על אדם עונש מאסר לפי סעיף קטן (ב) או (ג), לא ייתן עליו צו מבחן, אלא מטעמים מיוחדים שיירשמו, ולא יטיל עליו מאסר על-תנאי בין כעונש יחיד ובין כעונש נוסף.
(ה) בסעיף זה, "הזעיק עזרה" – הושיט עזרה מתאימה בהתאם לנסיבות המקרה ולמקום התאונה, ובכלל זה, בהתאם לנסיבות המקרה, הזעיק את גופי ההצלה המקצועיים הנחוצים למקום התאונה, המתין ליד הנפגע עד להגעתם, דאג למניעת כל נזק נוסף לנפגע ככל יכולתו והגיש לנפגע עזרה ראשונה אם ביכולתו להגישה על פי הכשרתו.
- אין במידע לעיל ובאתר משום המלצה, חוות דעת משפטית, או ייעוץ משפטי, או תחליף לכך; ואינו מהווה המלצה לנקיטת הליכים, או להימנעות מהם. כמו כן התוכן באתר לא מתיימר להיות מדויק ו/או מקיף ו/או עדכני, ויש להביא בחשבון שמידע משפטי מטבעו מתיישן.
