נהיגה בשכרות - הקדמה
נהיגת רכב בשכרות היא אחת העברות החמורות ביותר בדיני התעבורה, עבירה שעולה באובדן חיי אדם רבים מידי שנה בשנה. בשנים האחרונות, הפכה שתיית האלכוהול לדבר המרכזי בכל בילוי ונפוצה מאד, גם בקרב צעירים אשר זה עתה קיבלו את רישיון הנהיגה שלהם. נהיגה בשכרות נחשבת לעבירה חמורה שהעונשים על כן בגינה כבדים. מהו העונש על נהיגה בשכרות? מה ההבדל בין נהיגה בשכרות ונהיגה תחת השפעת אלכוהול? כיצד ניתן להקל בעונש, ומה יחמיר אותו? והאם רצוי לקבל ליווי של עורך דין תעבורה? על כל אלה ננסה לענות בהמשך.
מהו "משקה משכר" ?
בנהיגה בשכרות משקה משכר נחשב משקה שריכוז האלכוהול בו גבוה מהריכוז שקבע שר התחבורה. וזאת בהתייעצות עם שר הבריאות ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת. לענין זה, רישום ריכוז האלכוהול על גבי מכל המשקה יהיה ראיה לכאורה לריכוז האלכוהול המצוי במשקה.
מתי יחשב אדם כשיכור?
כשמדובר על נהיגה בשכרות, שיכור יכול להיות נהג הרכב (קיימת החרגה לגבי גיל ועיסוק). יכול להיות הממונה על הרכב (דוגמת מורה נהיגה או מלווה לנהג חדש). בכל מקרה, נהג יחשב שיכור אם בבדיקת דם שנעשתה לנהג, נימצא ריכוז אלכוהול מעל 50 מיליגרם למאה מיליליטר דם. או שבבדיקת נשיפה במכשיר הינשוף נימצא ריכוז של למעלה מ – 240 מיקרוגרם אלכוהול בליטר אוויר נשוף.
חשוב לציין כי היום בעקבות החלטת בית המשפט המשטרה אוכפת רף שיכרות במכשיר הינשוף החל מ – 290 מיקרוגרם אלכוהול. (ראה בכתבה על בדיקת נשיפה)
האם רף השכרות אחיד לגבי כל הנהגים?
התשובה היא לא, ישנה החרגה לגבי אוכלוסיות נהגים שונות כמו:
1. נהג חדש;
2. נהג שטרם מלאו לו 24 שנים; נהג בעת נהיגה ברכב מסחרי או ברכב עבודה שמשקלם הכולל המותר לפי רישיון הרכב עולה על 3,500 קילוגרם;
3. נהג בעת נהיגה ברכב ציבורי;
לאוכלוסית נהגים מוחרגת זו ישנה החמרה ברף השכרות וריכוז האלכוהול המותר לגביהם נמוך יותר : לפי דגימת דם – בריכוז העולה על 10 מיליגרם אלכוהול ב-100 מיליליטר דם. לפי דגימת נשיפה, ריכוז אלכוהול העולה על 50 מיקרוגרם בליטר אוויר נשוף.
נהיגה בשכרות - האם חייב נהג במתן דגימת אוויר או דם לבדיקת שיכרות?
בנהיגה בשכרות, יש לערוך אבחנה בזכות/חבות הנהג לפי נסיבות האירוע וסוג הבדיקה. במילים פשוטות בדיקת נשיפה לצורך בדיקת שכרות במכשיר ינשוף אינה בדיקה פולשנית ושוטר יכול לדרוש מנהג לבצעה בכל עת. כאשר שוטר עוצר נהג ודורש מתן בדיקת נשיפה במכשיר הינשוף -על הנהג חלה החובה לתת בדיקת נשיפה.
להבדיל מבדיקת דגימת דם מנהג לצורך גילוי אלכוהול , בדיקה זו תתאפשר רק כאשר יש לשוטר חשד סביר כי הנהג שיכור או שהוא מעורב בתאונת דרכים.
מה כולל תהליך בדיקת שכרות במכשיר הנשיפה הינשוף?
יש לערוך אבחנה בזכות/חבות הנהג לפי נסיבות האירוע וסוג הבדיקה. במילים פשוטות בדיקת נשיפה לצורך בדיקת שכרות במכשיר ינשוף אינה בדיקה פולשנית ושוטר יכול לדרוש מנהג לבצעה בכל עת. כאשר שוטר עוצר נהג ודורש מתן בדיקת נשיפה במכשיר הינשוף -על הנהג חלה החובה לתת בדיקת נשיפה.
להבדיל מבדיקת דגימת דם מנהג לצורך גילוי אלכוהול , בדיקה זו תתאפשר רק כאשר יש לשוטר חשד סביר כי הנהג שיכור או שהוא מעורב בתאונת דרכים.
האם השוטר חייב לאפשר לנהג טרם הבדיקה מתן זכות היוועצות עם עורך דין?
כבר בשלב הראשוני לאחר הבדיקות נשיפה או דם שעורך השוטר מומלץ לנהג לקבל יעוץ מתאים.
אין כיום פסיקה מחייבת או ברורה בעניין עיתוי ומשך מתן זכות ההיוועצות עם עורך דין בעת בדיקת נהג בחשד לשכרות / אכיפת עבירת שיכרות. זאת משום שיש הבדל בין זכות היוועצות כאשר הנהג בסטאטוס עצור או מעוכב בחקירה פלילית, לבין סטאטוס של נהג בתהליך בדיקת שכרות.
בית המשפט בהחלטות שונות פסק כי אין מניעה לאפשר היוועצות טלפונית עם עורך דין במידה והליך הבדיקה מאפשר זאת. מאידך, אין השוטר חייב לעכב את הבדיקה. יש לזכור כי סירוב נהג להיבדק בשכרות, מהנימוק של אי מתן זכות היוועצות לפני הבדיקה, עשוי להביא להכשלת הבדיקה. הכשלת הבדיקה, כמוה כסירוב להיבדק = נהיגה בשכרות.
בית המשפט התייחס לזכות זו בחלק מהתהליך וקבע כי במקרה של הגשת כתב אישום (לאחר הבדיקה כאשר הנהג קיבל ביד את הדו"ח בגין שיכרות ) יש מקום למסור לנהג, ליידע אותו שבאפשרותו להיוועץ עם עורך דין בדבר המשמעות המשפטית של קבלת כתב אישום (הלכת ארביב" רע"פ 3807/11 ).
האם רצוי לקבל ייצוג משפטי בעבירה מסוג נהיגה בשכרות?
מומלץ לנהג או נהג חדש שניתפס ע"י שוטר נוהג בשכרות לקבל יעוץ/יצוג מעורך דין בתעבורה בעל ניסיון והמבין בתחום. עבירת נהיגה בשכרות הינה מהחמורות בעבירות התעבורה ובית המשפט מתייחס בחומרה לעבירה זו, יש משמעות רבה לייצוג הולם בתיקים אלו .
למעט הדו"ח שהנהג מקבל לידו בתיק החקירה ישנם מסמכים נוספים המבססים את קיום יסודות העבירה, יש משמעות לאופן עריכת מסמכים אלו, יש משמעות לכמות ריכוז האלכוהול , לאופן הבדיקה שנערכה, לעיתוי גזירת הדין ולסעיף העבירה המיוחסת (בעבירת נהיגה בשכרות העונש המינימום הוא שנתיים פסילת רישיון נהיגה לעומת זאת בעבירת נהיגה תחת השפעת סמים או אלכוהול ענישת מינימום היא שלושה חודשי פסילת רישיון נהיגה).
נהיגה בשכרות – מהי הענישה?
על פי החוק בגין עבירה על נהיגה בשכרות הענישה הינה פסילת מינימום לשנתיים ואפשרות לקנס ומאסר.
פקודת התעבורה עונשין פרק שביעי: עבירות ועונשין. סעיף 62: העובר אחת העבירות האלה, דינו מאסר שנתיים, או קנס. כאמור בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן חוק העונשין). ואם העבירה היא עבירת קנס, שדן בה בית המשפט – קנס פי 1.25 מהקנס האמור בסעיף 61(א)(1) לחוק העונשין.
62(3) הוא שיכור בהיותו נוהג רכב, או בהיותו ממונה על הרכב, בדרך או במקום ציבורי. לענין זה, "שיכור" ו"ממונה על הרכב" – כהגדרתם בסעיף 64ב;
פסילת מינימום בשל נהיגה בשכרות (תיקון מס' 35) תשנ"ה-1995
39א. הורשע אדם על עבירה כאמור בסעיף 62(3) דינו – בנוסף לכל אחר – פסילה מקבל או מהחזיק רשיון נהיגה לתקופה שלא תפחת משנתיים. ואם כבר הורשע על עבירה זו בשנה שקדמה לאותה עבירה – פסילה לתקופה שלא תפחת מארבע שנים. אולם רשאי בית המשפט, בנסיבות מיוחדות שיפרש בפסק הדין, להורות על פסילה לתקופה קצרה יותר.
במקרה של מעורבות בתאונת דרכים בגלל נהיגה בשכרות, רצוי להתייעץ בהקדם עם עורך דין תעבורה.
לשיחת ייעוץ מיידית ללא התחייבות ניתן לפנות לעו"ד אליהו ברמי המנוסה מאד בתחום התעבורה ובטיפול בעבירות נהיגה בשכרות.
אין במידע לעיל ובאתר משום המלצה, חוות דעת משפטית, או ייעוץ משפטי, או תחליף לכך; ואינו מהווה המלצה לנקיטת הליכים, או להימנעות מהם כמו כן התוכן באתר לא מתיימר להיות מדויק ו/או מקיף ו/או עדכני, ויש להביא בחשבון שמידע משפטי מטבעו מתיישן
